בס"ד, שמיטת כספים ופרוזבול
א. שמיטת כספים
1. כתוב בתורה (דברים טו): מקץ
שבע שנים תעשה שמיטה, וזה דבר השמיטה: שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגוש את רעהו ואת אחיו
כי קרא שמיטה לה' ". במילים אחרות, כשמסתיימת שנת השמיטה, נשמטו ופקעו כל
החובות שהגיע זמן פירעונם, ואסור לתובעם יותר.
2. החובות הנשמטים הם בין מלווה בעל
פה ובין מלווה בשטר, בין חובות כספיים ובין חוב של מצרכי מזון (כגון שבקשנו
משכנים חלב, ביצים, שמן וכדומה, ואנו מתכוונים לקנות במכולת ולהחזיר להם).
כל שאיננו מחזיר את החפץ עצמו שקבל, אין זו שאילה אלא הלוואה, והלוואה זו נשמטת
בהיכנס ראש השנה במוצאי שמיטה.
3. אם טרם הגיע זמן פירעונה של
ההלוואה, אין ההלוואה נשמטת, והלווה חייב להחזירה.
4. גם אם קיבל המלווה צ'ק כנגד
ההלוואה, ההלוואה נשמטת, ואפילו צ'ק בנקאי. אבל אם המלווה קיבל משכון (ערבון),
אין ההלוואה שבגובה המשכון נשמטת.
5. חיוב כספי עקב קניית מוצרים, שכר
דירה, שכר עבודה וכדומה אינו נשמט, אלא אם כן הפכוהו לחוב כספי והגיע זמן הפירעון
לפני ראש השנה.
6. חייבוהו בית דין לשלם לחברו וכתבו
פסק דין, אינו נשמט.
ב. הפרוזבול
1. מהי תקנת הפרוזבול? התקנה היא
שהמלווה מוסר את ההלוואה לבית הדין, וכאילו פסק בית הדין חוב ללווה לשלם למלווה, שכאמור לעיל (6) במקרה זה
אין החוב נשמט.
2. בית הדין צריך להיות מורכב
מתלמידי החכמים הידועים בעיר או במדינה. (והאשכנזים נהגו להקל שדי בכל
בית דין).
3. אין הפרוזבול מועיל אלא לחובות
שנלקחו לפני סידור הפרוזבול, ואפשר לעשות תנאי שיועיל גם להלוואות שניתנו אחר כך.
4. גם בנקים, מוסדות ציבור ומנהלי
קופות גמ"ח (פרטיים) צריכים לעשות פרוזבול. וגם כל אדם שיש לו כספים
בבנק, גם אם זה קרוי פיקדון, זה למעשה הלוואה שלו לבנק, וחייב לעשות פרוזבול.
ג. הנחיות לכתיבת הפרוזבול
1. כל איש או אישה שיש להם פיקדונות
עו"ש בבנק או פיקדונות אחרים שיכולים לגבותם בכל עת, או שהלוו כסף לחבריהם,
יחתימו שני עדים כשרים על הפרוזבול דלהלן.
2. אין המלווה חייב לבוא לבית הדין,
מספיק שיאמר בפני שני עדים (שאינם קרוביו, ואינם קרובים זה
לזה) שהוא מוסר את הלוואותיו (ואינו צריך לפורטן) לבית דין של הרבנות
הראשית, שיוכל לגבותם בכל עת שירצה, ושני העדים חותמים. וזהו הפרוזבול. (אין צורך
בקניין סודר)
3. בשעת הדחק מותר למנות שליח שיעשה
פרוזבול את הפרוזבול ניתן לבצע עד ערב ראש השנה.
4. את שטר הפרוזבול יחזיק כל מלווה אצלו למשך כשנה, והוא מהווה הוכחה כי הוא רשאי לגבות
את חובותיו.
5. כל המחזיר חוב אחר ראש השנה והמלווה
לא כתב פרוזבול, רוח חכמים נוחה הימנו. ויאמר
המלווה: משמט אני. ויאמר הלווה:
כסף זה מתנה.
שטר פרוזבול
בפנינו העדים החתומים מטה בא (שם
המלווה) _____________________ ואמר לנו: "היו עדים שהנני מוסר כל חוב
שחייבים לי (בין בשטר ובין בעל פה, בין אנשים פרטיים ובין בנקים או מוסדות אחרים) לבית הדין של הרבנות
הראשית. לדיינים: הרב יצחק יוסף, הרב דוד לאו, והרב ציון אלגרבלי שליט"א, כדי
שאוכל לגבות את חובותיי בכל זמן שאחפוץ.
ועל
זאת באנו על
החתום,
ביום_______________ לחודש אלול תשע"ה
נאום: עד נאום: עד
חתימת עד א' חתימת עד ב'